הרב חיים זילבר יד תמוז, תשפב13/07/2022
סיפור ממש מופלא על הרבי מליוובוויטש, מתוך המיילים של הרב חיים זילבר
כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו תחת שבטו
מספר הרה"ג מחבר "שדה צופים" על הש"ס, הרב שמואל דוד פרידמן, ניו יורק:
במסגרת נסיעותיי ברחבי העולם עקב עסקיי, נוכחתי לראות את מסירותם של השלוחים בערים הכי נידחות, כך זכיתי להתקרב קצת לליובאוויטש. ובין היתר לתמוך בארגון "צבאות השם" העולמי (שהרבי ייסד), בניהול הרב ירחמיאל בנימינסון בקראון הייטס.
הרב בנימינסון הציע לי כמה פעמים להגיע באחד מימי ראשון ל"חלוקת הדולרים" הידועה. אני התחמקתי בטענה שזה יקח כמה שעות וכו', אבל אחרי שהפציר בי ששווה לי לבוא פעם אחת – הצעתי את הרעיון לאשתי, ואיך שהילדים שמעו את זה מיד קפצו וביקשו: כן, הם רוצים להגיע לחלוקת הדולרים!
כבר לא היתה לי ברירה, וביום ראשון הסמוך, שיצא בימי החנוכה, הגעתי עם משפחתי ל-770. אלפי אנשים עמדו שם בתור. למזלי הרב בנימינסון דאג לי בתור תומך בארגונו לעבור בתור ה-VIP, כך שמהר מאוד מצאנו את עצמנו עוברים מול הרבי.
מכיוון שהיה זה בחנוכה, חילק הרבי שני דולרים לכל אחד (דולר אחד לצדקה, והשני כדמי חנוכה) והילדים שלי שמחו במיוחד. הרבי ברך את כולנו ב"ברכה והצלחה" וחזרנו הביתה מרוצים.
אולם, בת אחת שלי לא הגיעה לחלוקה, מכיון שבדיוק היה לה מבחן חצי-גמר באותו יום, וע"פ המלצת הרב בנימינסון ש"לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים" (שבת י, ב) הגעתי פעם נוספת לחלוקת הדולרים עם הבת שלא קיבלה.
אולם, תוך כדי שאני מחכה בתור, חשבתי לעצמי: אוי הסתבכתי; הרי בפעם הקודמת הרבי חילק שני דולרים לכל אחד, ואילו הפעם שכבר לא חנוכה – רק דולר אחד, ועדיין תצא בתי מופלת לרעה...
תורנו הגיע, הרבי מביא דולר לבתי ואומר "ברכה והצלחה", אח"כ לי. והנה אחרי שעברנו פתאום הרבי קורא לבתי בחזרה ומושיט לה עוד דולר...
בדידי הוה עובדא!
מספר הרה"ג מחבר "שדה צופים" על הש"ס, הרב שמואל דוד פרידמן, ניו יורק:
במסגרת נסיעותיי ברחבי העולם עקב עסקיי, נוכחתי לראות את מסירותם של השלוחים בערים הכי נידחות, כך זכיתי להתקרב קצת לליובאוויטש. ובין היתר לתמוך בארגון "צבאות השם" העולמי (שהרבי ייסד), בניהול הרב ירחמיאל בנימינסון בקראון הייטס.
הרב בנימינסון הציע לי כמה פעמים להגיע באחד מימי ראשון ל"חלוקת הדולרים" הידועה. אני התחמקתי בטענה שזה יקח כמה שעות וכו', אבל אחרי שהפציר בי ששווה לי לבוא פעם אחת – הצעתי את הרעיון לאשתי, ואיך שהילדים שמעו את זה מיד קפצו וביקשו: כן, הם רוצים להגיע לחלוקת הדולרים!
כבר לא היתה לי ברירה, וביום ראשון הסמוך, שיצא בימי החנוכה, הגעתי עם משפחתי ל-770. אלפי אנשים עמדו שם בתור. למזלי הרב בנימינסון דאג לי בתור תומך בארגונו לעבור בתור ה-VIP, כך שמהר מאוד מצאנו את עצמנו עוברים מול הרבי.
מכיוון שהיה זה בחנוכה, חילק הרבי שני דולרים לכל אחד (דולר אחד לצדקה, והשני כדמי חנוכה) והילדים שלי שמחו במיוחד. הרבי ברך את כולנו ב"ברכה והצלחה" וחזרנו הביתה מרוצים.
אולם, בת אחת שלי לא הגיעה לחלוקה, מכיון שבדיוק היה לה מבחן חצי-גמר באותו יום, וע"פ המלצת הרב בנימינסון ש"לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים" (שבת י, ב) הגעתי פעם נוספת לחלוקת הדולרים עם הבת שלא קיבלה.
אולם, תוך כדי שאני מחכה בתור, חשבתי לעצמי: אוי הסתבכתי; הרי בפעם הקודמת הרבי חילק שני דולרים לכל אחד, ואילו הפעם שכבר לא חנוכה – רק דולר אחד, ועדיין תצא בתי מופלת לרעה...
תורנו הגיע, הרבי מביא דולר לבתי ואומר "ברכה והצלחה", אח"כ לי. והנה אחרי שעברנו פתאום הרבי קורא לבתי בחזרה ומושיט לה עוד דולר...
בדידי הוה עובדא!
